צרו קשר
ּ

תחפושת פורים – עוד סיפור מרגש

לכל תחום יש את הייחודיות שלו, כך גם לתחום פינוי הדירות. בכל פעם, אנו פוגשים אנשים שונים עם סיפורים מרתקים ובקשות שונות.

פינוי הדירה ברמת השרון נשא עימו בקשה מעט שונה. כאשר הייתה שיפרה בת שנתיים, מצבם הכלכלי של הוריה לא היה טוב, היא כמובן לא יכלה להבחין בזה אבל בדבר אחר כן.

במשך שלושה חודשים, בכל ערב במהלך כמה שעות, ישבה אמה של שפרה ותפרה עבורה תחפושת לחג פורים הקרב ובא.

את התחפושת תפרה משאריות בדים ובכל מיני כפתורים ואביזרים שונים שהיו בביתה. השנים עברו ואמה של שפרה שמרה את התחפושת בביתה. שפרה גדלה ואמה סיפרה לה את הסיפור שהתחפושת נושאת, על מצבם הכלכלי באותה התקופה, על הרצון ששפרה לא תרגיש שונה בחג, ועל כמה שפרה הייתה מאושרת שקבלה את התחפושת מתנה לחג. שפרה גדלה והחליטה שהיא רוצה לקחת את התחפושת לביתה ולשמור אותה אצלה, להראות בעתיד לילדיה ולספר את הסיפור על התחפושת המיוחדת שקיבלה, וכאשר הייתה מבקשת אותה הייתה אומרת לה אמה זה שמור פה , אני מתגאה לספר על זה לנכדים ולהראות להם את התחפושת כשאמות תיקחי אותה היא שלך!

בשנים האחרונות לחייה של אמה, היא חלתה במחלת האגרנות הכפייתית, והחלה לאסוף חפצים שונים ורבים לבית.

בתחילה, הייתה מאחסנת בארונות, כאשר נגמר המקום החלה להניח בכל פינה וכך הבית הפך להיות עמוס ומלא בחפצים.

לפני שקראה לנו שפרה לערוך את פינוי דירה, ניסתה בעצמה למצוא את התחפושת, אך זה היה חסר סיכוי.

הגענו לדירה, ראינו את העבודה הנדרשת, נתנו לשפרה הצעה, היא קיבלה אותה ויצאנו לדרך. אך לפני תחילת הפינוי, ציינה בפנינו שיש תחפושת פורים בבית שיקרה לליבה. היא הראתה לנו תמונה שלה בת שנתיים עם תחפושת שתפרה אמה וביקשה שבמידה ונמצא אותה לשמור עליה עבורה. הבטחנו לה שנעשה כל מאמץ למצוא בין החפצים הרבים את התחפושת.

התחלנו בעבודת הפינוי, בצורה מסודרת ומאורגנת – תחילה מפנים חלל גדול, את חלל הסלון כך שיהיה קל יותר להמשיך לחדרים וליתר הבית. בסלון הבית לא נמצאה התחפושת, אמרנו לשפרה אל ייאוש, הסיכוי גדול יותר שהיא תהיה בחדרים מאשר בסלון.

וכך המשכנו בעבודה יום אחר יום, חדר אחר חדר, חפצים רבים יצאו מתוך התכולה, חלקם פסולת, חלקם לתרומה וחלק נוסף למכירה.

בין החפצים היו המון חפצים שנהרסו, מעובש ומזיקים אחרים. אגרנות תמיד מזמנת אליה חברים שונים כמו : תיקנים, עכברים, ג’וקים, חולדות ועוד.

סיימנו בפינוי רוב הבית והתחפושת לא נמצאה. כעת, נותר לפנות את המטבח, שירותים ומקלחת ואת הבוידעם. בליבנו קיווינו שנצליח למצוא את התחפשות.

סיימנו את המטבח וגם את השירותים והמקלחת וגם שם לא הייתה התחפושת, הסיכוי האחרון שלנו זה הבוידעם, מה הסיכויים? אמה של שפרה תמיד רצתה את זה בהשיג יד להציג לנכדים.

התחלנו לפנות את הבוידעם – היו בו סירי פסח, קרטונים ריקים, נעליים שהתפוררו ומזוודה אחת ישנה חומה. פתחנו את המזוודה ובפנים שקית בד שחורה, פתחנו את השקית שהחלה להתפורר ובפנים הייתה התחפושת של שפרה .

התפעלנו איזו תחפושת יפה, איזו השקעה, כמה אהבה יש בה – אכן היא מיוחדת כפי ששפרה סיפרה .

שפרה הגיעה לדירה לראות שהכל נעשה לשביעות רצונה, וכאשר הגיעה הענקנו לה את השמלה. היא פרצה בבכי ואמרה שחשבה שזה חסר סיכוי ושהיא נהרסה יחד עם חפצים רבים שהיו בבית אמה .

נרגשת ומרוצה הייתה שפרה, ואמרה: “זה אוצר בשבילי, התחפושת יקרה לליבי. עכשיו אוכל לספר את סיפור אמי ולהראות לכולם את התחפושת המדהימה שתפרה עבורי”.

וכך הסתיים עוד פינוי עם חיוך גדול.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ